בשנים האחרונות נדמה שכל העולם נרגש ועוקב אחרי המילה – מיינדפולנס. אנשים מתפארים בחוויה משנת חיים, בדרכי חשיבה חדשות והתנהלות חופשית בעולם. העולם מתמלא ביותר חיוכים, ביותר אנשים שלווים ובהרבה יותר רגשות של השלמה – ובינינו, מי לא היה רוצה לחיות ככה? היות ומדובר על תחום שרבים כבר חלק ממנו ורבים עדיין תוהים לעצמם מה זה בכלל מיינדפולנס, החלטנו לרכז לכם את כל מה שחשוב לדעת על התהליך הפסיכולוגי שהולך ומגיע, לאט לאט, לכל העולם.
מה זה מיינדפולנס?
מכל עבר אנחנו שומעים את המילה מיינדפולנס, ויכולים לנסות לדמיין לעצמנו פחות או יותר על מה מדובר. מיינד – מחשבה, תודעה, פולנס – בצורה מלאה, ביחד: מיינדפולנס – תודעה ומחשבה בצורה מלאה. אז כמובן שלא מדובר כאן על הפירוש המדויק, אבל הפירוש הליטרלי נותן לנו בערך את הכיוון שאליו אנחנו הולכים.
אז מיינדפולנס, כשמו כן הוא, הוא תהליך פסיכולוגי שבמונחים המקצועיים נקרא גם "מודעות קשובה". במסגרת התהליך האדם צריך לנסות ולהביא את מרכז תשומת הלב שלו לחוויות שונות שמתרחשות סביבו או בתוכו, תוך נקיטה בגישה חסרת שיפוטיות ומלאת חמלה. כל מה שקשור בצלילים, ריחות, טעמים או תנועות נכנס תחת הקטגוריה הגדולה של החוויות השונות, והאדם צריך להיות קשוב אליהם בצורה מלאה, לחוות אותם ולנשום אותם פנימה.
ג'ון קבט זין, מייסד קורס מיינדפולנס MBSR, מתאר את מיינדפולנס כך: "היכולת להיות ברגע הזה, עם חמלה וללא שיפוטיות"
מחקרים על מיינדפולנס
מיינדפולנס, או בעברית "קשיבות", הפך נחקר ברחבי העולם על ידי מרכזים, אוניברסיטאות ומוסדות רבים בתחומי הפסיכולוגיה והבריאות הנפשית.
הגישה הזו, שמקורה במסורות בודהיסטיות, ואף לפני כן, עם עדויות בתרבות ההינדו בהודו, לפני 3 אלף שנים ויותר מכן, שואפת להביא את האדם להיות מודע לרגע הנוכחי תוך קבלה לא שיפוטית של מחשבות ורגשות.
מיינדפולנס כמפחית לחץ וחרדה
אחד המחקרים המרכזיים בתחום זה נערך על ידי ג'ון קאבט-זין (Kabat-Zinn, 1990), אשר פיתח את תוכנית ה-MBSR (Mindfulness-Based Stress Reduction). ג'ון קאבט זין שהגיע מעולם הבודהיזם, ניסה לזקק את איכויות המיינדפולנס בצורה מחקרתית. במהלך מחקרו הוא הראה שמיינדפולנס יכול להפחית באופן משמעותי את רמות הלחץ והחרדה בקרב המשתתפים, מה שהוביל לעלייה בהתעניינות וביישום של מיינדפולנס בטיפולים פסיכולוגיים. המחקר שלו נעשה הן בקרב מטופלים הסובלים מכאב כרוני והן בקרב אסירים.
מיינדפולנס כמשפר את הבריאות הנפשית והפיזית
מחקרים נוספים הצביעו על כך שמיינדפולנס יכול לתרום גם לשיפור בריאות פיזית. לדוגמה, מחקר שנערך על ידי קארסון ועמיתיו (Carson et al., 2005) מצא כי מיינדפולנס עשוי לסייע בהפחתת כאבים כרוניים. במחקר השוו בין שני קבוצות. בין אלו שהשתתפו בקורס מיינדפולנס לבין אלו ששימשו כקבוצת ביקורת, כלומר, לא תרגלו מיינדפולנס. המחקר מצא כי משתתפים שהשתתפו בקבוצות מיינדפולנס דיווחו על ירידה משמעותית בתחושת הכאב ועל שיפור באיכות חייהם בהשוואה לקבוצות ביקורת.
מיינדפולנס כתורם למערוכת יחסים בין-אישיות
בנוסף להשפעות על בריאות הנפש והפיזית, מיינדפולנס נמצא כבעל השפעה חיובית גם על מערכות יחסים בין-אישיות.
מחקר שנערך על ידי ברונקהורסט ועמיתיו (Brownkorn et al., 2007) הראה כי תרגול מיינדפולנס באופן קבוע יכול להוביל לשיפור בתקשורת בין בני זוג ולהפחתת עימותים.
יש מספר הסברים לכך: ראשית, מיינדפולנס גורם לחוויות מלחיצות או מתוחות, כדוגמת ריבים להחוות בצורה מאט פחות מתוחה ולחוצה, בכך יש לנו את האפשרות להגיב בצורה פחות אמפולסיבית ותוקפנית. שנית, מיינדפולנס עוזר לנו להיות קשובים וברגע, כלומר שאני נמצא עם אדם מולי, אני לא עסוק במחשבות על עבודה או דברים, אלא אני באמת קשוב לו, ההקשבה הזו מייצרת אמפתיה וקשר איכותי. כמו כן, במיינדפולנס, מפתחים את היכולת לשים לב לפרשונויות ושיפוטיות, סיבות מרכזיות לאי-הבנות וריבים בין בני זוג, עובדים, צוותים, חברים וכו'.
מיינדפולנס בעולם העבודה והקריירה
מיינדפולנס נחקר גם בתחום הקריירה והעבודה. בין המחקרים שנעשו, מחקר שנערך על ידי הארגס ועמיתיו (Hargis et al., 2010) מצא כי עובדים המתרגלים מיינדפולנס מדווחים על רמות גבוהות יותר של שביעות רצון בעבודה ועל שיפור בפרודוקטיביות. זאת הודות ליכולתם להתרכז במטלות ולהתמודד עם לחצים בעבודה בצורה יעילה יותר. כמו כן נמצא שתרגולים שונים של מיינדפונלס מבייאים לשיפורים שונים, מיינדפולנס המתמקד בנשימה, תורם ליכולת ריכוז והפחתת לחץ, ואילו תרגול של נדיבות לב, תורם בעבודה, לקשר בין-אישי מיטיב ושיפור היחס עם לקוחות.
מיינדפולנס בעולמות החינוך
מיינדפולנס נמצא גם כבעל פוטנציאל לחולל שינוי חיובי בתחום החינוך. מחקר של סמואלסון ועמיתיו (Samuelsson et al., 2014) הראה כי תרגול מיינדפולנס בקרב תלמידים יכול להוביל לשיפור ביכולת הריכוז והלמידה ולהפחתה ברמות הלחץ הקשורות בלימודים. המחקר מדגיש את הפוטנציאל של מיינדפולנס ככלי לשיפור החוויות החינוכיות של תלמידים ולהכנה טובה יותר לחיים הבוגרים.
איך אפשר להתחיל לקבל את הכלים של מיינדפולנס?
את הכלים של מיינדפולנס ניתן לקבל במגוון דרכים. אם אתם מעוניינים רק בהצצה קטנה פנימה אל העולם של מיינדפולנס, אתם מוזמנים לקחת חלק בהרצאות חד פעמיות בנושא שמתרחשות בברים שונים בקונספט של "הרצאה ובירה", להזמין הרצאת מיינדפולנס אל מקום העבודה שלכם ועוד. אפשרות נוספת היא לרכוש לכם ספרים שמתמקדים במיינדפולנס ומפרטים על פרקטיקות ותיאוריה שקשורות בנושא.
אם אתם מעוניינים לצלול פנימה עד הסוף – תוכלו למצוא לא מעט סדנאות וקורסים מתמשכים של מיינדפולנס. כאן כבר מדובר על סגנון אחר לגמרי של רכישת כלים, שמתרחש לאורך כמה וכמה מפגשים ארוכים, שמקיים תרגול של הכלים הנרכשים, שמקפיד על העברה של תכנים רלוונטים ותרגול משותף עם המשתתפים הנוספים. כאן מדובר על השקעה לטווח הארוך, שיכולה בהחלט להיות משמעותית יותר בדרך לסיגול מיינדפולנס כדרך חיים עבורכם.
מיינדפולנס תרגול
ישנם תרגולים שונים של מיינדפולנס. באופן כללי העקרון המנחה בתרגול הוא לתת תשומת לב לחווייה שמתרחשת ברגע הזה. במהלך התרגול עולות בתודעה שלנו מחשבות ותחושות שמסיטות אותנו מאותה חוויה, והתרגול הוא שוב ושוב להחזיר את תשומת הלב לאותה חוויה.
מה זו החוויה הזו? הנשימה, הגוף, הצליל וכן הלאה.
הינה דוגמה לתרגול:
1- יושבים בצורה ניונחה אך זקופה או לחלופין שוכבים
2- עוצמים עינם או מתבוננים בנקודה שנעים לנו להסתכל עליה מעט לפנינו
3- מכוונים את תשומת הלב לנשימה. שמים לב לאוויר שנכנס ולאוויר שיוצא
4- שמים לב לאיכויות הנשימה: האם הנשימה מהירה או איטית, חזקה או חלשה, חמה או קרה?
5- אם עולות מחשבות, בעדינות ניתן להם לחלוף ונחזור להתבונן בנשימה
6-נתבונן בנשימה בכל פעם מחדש, כאילו זו הפעם הראשונה שאנחנו נושמים
7-לאחר X דקות (2,5,10,20,40 וכו') נפתח את העיניים
מיינדפולנס ובודהיזם
מיינדפולנס הוא למעשה אחת משמונה החלקים של הדרך המתומנת האצילה – היא אחד העקרונות המהותיים של הבודהיזם. מיינדפולנס עשה את דרכו מתרבויות המזרח הרחוקות ופרץ אל תרבויות המערב בשנים האחרונות יותר מאי פעם. אם בעבר נזירים בודהיסטים היו היחידים והבלעדיים שאמונים על לימוד המיינדפולנס וההעברה שלו הלאה, הרי שהיום קיימים המון מאמני מיינדפולנס מסביב לעולם שמלמדים את העקרונות של מיינדפולנס ומציעים מגוון תרגילים לתרגול ויישום שלו.
יותר מזה, מיינדפולנס התפתח עד כדי כך עד שהיום הוא משמש ככלי עזר לאנשי מקצוע רבים, כמו מטפלים פסיכותרפים, מטפלים קוגנטיבים, תזונאים ועוד.
הסוף לכדורים ולתלות בגורמים חיצוניים
בימינו כמעט לכל בעיה יש פתרון בדמות כדורים רפואיים. הרבה אנשים מתמודדים עם דכאונות, מצבי עצב ותסכול באמצעות כדורים כאלו, שבעצם משביתים את התחושות וגורמים לבעיות לחלוף מעל הראש שלנו. העניין עם מיינדפולנס, להבדיל מהתמודדות באמצעות כדורים, הוא שהוא בא לטפל בבעיה מהשורש. אין כאן התערבות של חומרים כימים או ניסיון להשתיק את הבעיה, להיפך – יש כאן כלים שיכולים לקחת את הבעיה ולגרום לה לחלוף. איך? פשוט מאוד.
הרעיון של לשים את הטוב במרכז, לחוות חוויות בצורה מלאה ולגרום לכך שהכאן והעכשיו יהיו מרכז חיינו הוא הרעיון שמניע את המיינדפולנס. זה לא שלא יהיו בעיות – פשוט מאוד יהיו כלים להתמודד איתן בצורה יעילה שתאפשר לכם להמשיך לחיות חיים מאושרים, למרות הדברים הבלתי צפויים והשליליים שבחיים.
האם מיינדפולנס מתאים לכל אחד?
כבר ראינו קודם לכן שאוכלוסיות רבות מצטרפות היום למעגל המשתתפים בסדנאות וקורסים של מיינדפולנס, אבל אילו אוכלוסיות אלו בדיוק? אז זהו, שמדוב על אוכלוסיות באמת מגוונות ביותר. אוכלוסיות של ילדים, לדוגמה, נהנות היום משיעורי מיינדפולנס כחלק מתכניות בית הספר השונות, שמתקיימות הן בשעות הלימודים והן בשעות אחר הצהריים. אוכלוסיות של מבוגרים שיצאו לפנסיה ומנסים למצוא את הדרך החדשה שלהם, גם הם נהנים משיעורי מיינדפולנס שאליהם ניתן להירשם באופן עצמאי. מעבר לכך, כל אדם שמעוניין בשינוי משמעותי בחייו – יכול למצוא את עצמו בקלות בסדנאות מיינדפולנס שמועברות ברחבי המדינה.
בואו למצוא את נקודת האיזון בין הגוף והנפש שלכם
סדנאות מיינדפולנס שונות מזמינות אתכם למצוא את נקודת האיזון בין הגוף הגשמי שלכם לבין הנפש שלכם, שטמונה אי שם בתוככם. היום כבר ברור לכולנו שיש קשר ישיר בין הפנים שלנו לבין הבחוץ שלנו, וברגע שאנחנו חווים תחושות טובות מבפנים – הדבר יקרין גם כלפי חוץ, ובינינו – מי מאיתנו לא רוצה להסתובב כל היום עם חיוך מרוח על הפנים?
מעבר להשפעות הטובות שיש לנקודת האיזון הזו עלינו באופן ישיר, קיימות לה גם, כמובן, השפעות טובות כלפי חוץ – כלפי הסביבה שלנו, כלפי האנשים שחשובים לנו, כלפי הקולגות שלנו ועוד. איך זה בא לידי ביטוי? בואו נראה.
התקשורת שלכם עם אחרים מושפעת גם היא מאיך שאתם תופסים את העולם
קיים קשר הדוק בין מה שמתחולל לנו בתוך הגוף לבין מה שמתחולל מחוצה לו. ברגע שאנחנו שלווים ומרגישים תחושות של השלמה, קל לנו הרבה יותר לשדר כלפי חוץ מחשבות חיוביות ולהתנהל בצורה הרבה יותר נעימה. דמיינו שיח עם קולגה, למשל, בזמנים שבהם מתחוללת בתוככם סערה. ככל הנראה אתם תשתמשו בשפה לא נאותה ותגיעו מהר מאוד לכדי דרך שאין ממנה מוצא.
לעומת זאת, ניהול שיח בריא מתוך מקום שמנסה להגיע לכדי הבנה, שיח שמתנהל תוך שמירה על שפה נאותה ועל רצון להגיע לעמק השווה, יכול להיות הרבה יותר נעים לשני הצדדים, ובמה הוא תלוי? ניחשתם נכון – בקשר בין מה שקורה לכם בפנים לבין מה שאתם משדרים כלפי חוץ.
איפה אפשר ללמוד מיינדפולנס?
ברחבי הארץ מתקיימים היום המון קורסים, סדנאות והרצאות שאפשר לקחת בהם חלק. בשלב הראשון היינו ממליצים להבין איפה אתם ממוקמים ביחס למיינדפולנס – האם אתם בשלים להפוך אותו לדרך חיים או האם אתם מעוניינים להתחיל בגישושים בנושא. בהתאם לכך, תוכלו לבחור את המסגרת המתאימה שלכם להיכרות והעמקה עם המיינדפולנס. בהצלחה ותהנו!
וואו, זה נשמע מאוד רוחני
אז כן, המיינדפולנס בהחלט שייך לעולם הרוח, אך אין זה אומר שהוא לא מתאים לכולם, אלא בדיוק ההיפך הוא הנכון. בעבר היו רק אנשים מעטים ושמסויימים פתוחים לשינוי הגישה שלהם כלפי אורח החיים, כלפי שינוי המחשבה, שליטה בזרם התודעה וניווט המחשבה אל עבר כיוונים חיוביים יותר.
לעומת זאת, ככל שהמירוץ הולך והופך קשה יותר – כך גם יותר אנשים מנסים להבין כיצד הם יכולים להתמודד איתו יותר בקלות, יותר בכיף ויותר בשלווה. מיינדפולנס הוא בדיוק המענה המושלם עבור אותם אנשים, שמגיעים היום מאוכלוסיות שונות ובגילאים שונים להרצאות, סדנאות וקורסים שמתקיימים בנושא.
מקורות – ביבליוגרפיה:
- Barnes, S., Brown, K. W., Krusemark, E., Campbell, W. K., & Rogge, R. D. (2007). The role of mindfulness in romantic relationship satisfaction and responses to relationship stress. Journal of marital and family therapy, 33(4), 482-500.
- Carson, J. W., Keefe, F. J., Lynch, T. R., Carson, K. M., Goli, V., Fras, A. M., & Thorp, S. R. (2005). Loving-kindness meditation for chronic low back pain: results from a pilot trial. Journal of Holistic Nursing, 23(3), 287-304.
- Hargis, M. B., Lieberman, D. A., & Latham, G. P. (2010). Mindfulness training improves job satisfaction and task performance: A meta-analysis. Journal of Applied Psychology, 95(1), 38-50.
- Kabat-Zinn, J. (1990). Full Catastrophe Living: Using the Wisdom of Your Body and Mind to Face Stress, Pain, and Illness. New York: Dell Publishing.
- Samuelsson, M., Andersson, G., & Sundin, Ö. (2014). Mindfulness-based stress reduction in school settings: A feasibility study with children and adolescents. Journal of Child and Family Studies, 23(7), 1242-1250.
- למחקרים נוספים בגוגל סקולאר